[מעמדו של האדם בעולם]
אמרה הנפש: כבר ניחמתני במה שיאשתני מהשיג סוד הדבר הזה לדקותו ועומק עניינו. אך גלה לי סוד ענייני והכוונה בהעמדתי בעולם הזה, וקרב לי צורת ההכרח והצדק בכל יכולתך מן הדרך הקצרה, ולא יהיה ענייני כעניין מי שלא הבין אופני טובתו מן הממונים כאשר הגיעני.
והוא שבקצת איי הודו, מדינה אחת הסכימו יושביה למנות עליהם איש נוכרי בכל שנה. וכאשר תשלם לו השנה, יוציאוהו מביניהם, ויחזור על העניין אשר היה עליו קודם שיתמנה עליהם.
והיה במתמנים עליהם איש אחד סכל, לא ידע סודם בו, וקבץ ממונות ובנה ארמונות וחיזקם, ולא הוציא ממדינתם דבר. והשתדל להביא כל אשר היה לו חוץ למדינה, ממון ואישה ובנים אליה.
וכאשר נשלמה לו השנה, הוציאוהו אנשי המדינה ההיא נעור וריק מן הכל, והפרידו בינו ובין כל מה שבנה וקנה תחלה וסוף, ולא מצא בצאתו מאומה מכל מה שהיה לו בעיר וחוצה לה. והיה מתחרט ומתאבל על טרחו והשתדלותו במה שבנה וקבץ והיה לזולתו.
ואחר כך הסכימה דעתם למנות עליהם איש נכרי נלבב ונבון.
וכאשר נתמנה עליהם, בחר מהם איש אחד והטיב אליו, ושאל אותו על מנהגי העם ודתיהם עם מי שנתמנה עליהם קודם, וגילה לו סודם ודעתם בו.
וכאשר ידע הדבר, לא נתעסק במאומה ממה שנתעסק בו הראשון אשר זכרנו, אך השתדל וטרח להוציא כל דבר יקר שהיה במדינה ההיא למדינה אחרת, ושם כל מכמניו ומחמדיו בזולתה, ולא בטח ננר ליבם, בגדולתם ובכבודם. והיה בין האבל והשמחה כל ימי עומדו במדינה, מתאבל במהירות יציאתו מאתם, ועל שמעט בעיניו מה שמוציא מן החמודות. כי אם היה עומד, היה מוציא יותר. והיה שמח בצאתו מהרה ממנה להתיישב במקום אשר שם שם חמודותיו, וישתמש בהם באופני תועלותיו ומיני הנאותיו בלב שלם ונפש בטוחה והתמדת עניין.
וכששלמה שנתו לא דאג על צאתו מאתם, אך מיהר לדבר בשמחת לב ובסבר פנים, משבח מעשהו והשתדלותו, והלך לטובה רבה וכבוד גדול בשמחה מתמדת, ושמח בשני העניינים, והגיע אל תאוותו בשני המקומות.
ואני יראה, שיקרני מקרה הכסיל, אשר יגע בשני העניינים והפסיד בשני המקומות. וכיון שחנני האל אותך, הורני והראני עניני ומה שעמידת עליו מסוד דברי ואופני תקנתו.
אמר השכל: כבר סיפרת במשל שהבאת צורת עומדך בעולם, וכי עניינך בו כעניין המלכים אשר זכרת. וכבר התברר אצלך גירותך ומהירות יציאתך, ואת צריכה שתעשי מה שעשה הנלבב הנבון, שיהיה עניינך כעניינו. ואם תטי ממנו אין לך תועלת בדברי ולא הנאה במליצתי.
אמרה הנפש: לולי חפצי בדבר, לא הייתי חוקרת על מה שנעלם ממני מענייני.
[מעלת העליונים הסובלים]
אמר השכל: אבל סוד דברך, שהבורא בראך מלא-דבר, בכלל מה שברא מן הגרמים הרוחניים. ורצה לנשאך ולהרים מעלתך עד מעלת סגולתו ובחיריו ובריו מן הקרובים אל אור כבודו לטוב לך ולחסד עמך, ולא היית ראויה לזה אלא אחר שלושה דברים:
אחד מהם הסר מסך האיוולת מעליך והאיר לך בדעתו.
והשני נסותך ובחנך אם תבחרי בעבודתו או בהמרותו.
והשלישי מוסרך בעולם הזה בסבלך עול עבודתו בו, להעלותך אל מעלת העליונים והסובלים, שנאמר בהם (תהילים קיג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כוח עושי דברו.
ולא יתכן לך זה, ואת על עניינך הראשון.
[מבנה גוף האדם]
ומחכמת הבורא יתעלה ברא לך העולם הזה בכל אשר בו, מקופא וצומח וחי, על סדר מתוקן והנהגה נכונה והכל מתוקן לתועלתך.
ובחר לך מסגולת יסודותיו היכל מתוקן דומה לעולם בשורשיו ותולדותיו ותכונתו, ופתח לך בו חמישה שערים אל העולם, והפקיד עליהם חמישה שוערים מנאמניו.
והשערים הם כלי החושים, העיניים והאוזניים והאף והלשון והידיים.
והשוערים הם החושים החמישה המשתמשים בהם, והם חוש הראות וחוש השמע והריח והטעם והמישוש, אשר בהם תגיעי אל כל תועלותיך בעולם הזה.
והכין לך בתוך ההיכל ארבע מעלות לארבעה נגידים להנהיגו, והם המוח והלב והכבד והביצים.
ותיקן בתוכו עוד ארבעה אוצרות לארבע פקידים, רצה לומר הכוח המושך והכוח המחזיק והכוח המעכל והכוח הדוחה.
ואוצרותם ומשכנותם הם שתי מרירות, השחורה והאדומה. והליחה הלבנה והדם לתקנת ההיכל.
ופיזר העבדים מבית ומבחוץ לעבדו ולשמרו.
הפנימי המעיים והגידים והמיתרים והעצבים והעורקים.
והחיצונים הידיים והרגלים והלשון והרחם והשיניים והציפורנים והדומה להם.
והכין לך אחר כן קשרים ומיצועים בין הרוחני ובין הגשמי. ומהם הדם הנובע והחום הטבעי והרוח החיוני.
ואחר כך חברך אל ההיכל חיבור מתוקן, וקשרך אליו קשר מסודר ביכולתו וחכמתו יתברך, כדי שישלימו לך השלושה דברים אשר זכרתי לך.
והכין לך לצורכך שני יועצים
והפקיד עליהם שני סופרים
ונתן לך מן העבדים והשמשים כצרכייך בעולם הזה.
והשני יועצים -
האחד מהם הוא השכל המורה אותך מה שיש ברצון האל,
והיועץ השני תאוותך אשר תשיאך ותסיתך במה שתקציף ה' אלוהים בוראך בו.
והשני סופרים
אחד מהם כותב במעשיך הטובים בסתר ובגלוי ובמצפון ובנראה, על ידי המשתמשים בו מכל מי שקדם זכרו, מן השוערים והנגידים ופקידים והעבדים והיועצים והמשרתים והשמשים.
והסופר השני הוא כותב המעשים הרעים על הדרך הנזכר במעשים הטובים.
והמשרתים והשמשים הם המידות הנפשיות, כשמחה והדאגה והששון והיגון והזיכרון והשכחה והחכמה והסכלות והגבורה והמורך והנדיבות והכילות והצדק והרשע והבושת והעזות והתקווה והיראה והאהבה והשנאה וההנאה והצער והגאווה והענווה והשררה והשפלות, והרבה כאלו ממה שאת משתמשת בהם במצפונך.
והבורא יתברך צווה השוערים והנגידים והפקידים והעבדים והיועצים והמשרתים והשמשים לשמוע לך ולעמוד למצוותך עד קץ ידוע, אלא בעניינים מיוחדים בארם להם בעת התחברותם אליך, והם עניין ההכרח ומקום הגזרה.
והתיר לך להשתמש בכולם בתקנת גופך ובכל מה שהשליטך לעשותו בעולם הזה על פנים ידועים ובעניינים מיוחדים, והם כל המצוות השכליות והשמעיות והמותרות.
[הבוחר בעבודה יעלה במעלות הנבחרים לה']
ואמר לך: כל אשר שמתיו בידך והשלטתיך להשתמש בו בעולם הזה, אל ישיאך, כי לא יוסיף לך בעצמך מאומה, ולא יגרע. ולא תגיע אליך ממנו הנאה ולא צער, אך הם דברים מתחדשים על גופך מבית או מחוץ, אין דבר מהם לצורכך. והם ממך כשליה מן הולד וכקליפת הביצה מן האפרוח.
ואם תביני ותשכילי כוונתי בך וטובתי עליך, ותבחרי בעבודתי ותרחקי מהמרותי בהנהגת כל מה שהשלטתיך בו, אעלך אל הגדולה שבמעלות בחירי וסגולתי, ואקרבך אל רחמי, ואלבישך זיו כבודי.
ואם תבחרי בהמרותי, אענישך עונש גדול, ואענך עינוי ארוך.
ואם תסכלי אופני השימוש בהם באחד מן הדברים אשר חייבתיך בם בעבודתי, מפני טרדתך בגופך ועסקך אשר נסיתיך בהם, הנה ייחדתי לך יועץ חכם נאמן, כשתשאלי עצתו יורה אותך, ואם תתעלמי יעירך, והוא השכל. התייעצי עמו בכל דבריך, כי הוא יצווך להשתמש בכל העומדים לפניך באופני עבודתו, ותשובנה המידות המגונות משובחות.
כאשר יעשה הרופא החכם,
שמשתמש בסמים שדרכם להזיק בתועלת הגופות,
כסמים הממיתים וזולתם.
ואם תהיי על הדעת הזאת, ותגבירי שכלך ותשמעי לעצתו, יכתוב סופר המעשים הטובים כל תנועותיך המותרות בכלל מעשיך הטובים, ותהיינה נוספות עליהם, ויהיו כל שמשיך עוזרים לך בעבודתי.
ואם תמרי את עצתו, ותטי לדעת היועץ השני שהוא כנגדו בכל ענייניו, ותשתמשי בהם כאשר ייעצך, תשובנה מידותיך המשובחות מגונות, כרופא הכסיל אשר ימית בסמים המועילים מפני סכלותו באופני שימושם.
ויכתוב סופר הרעות כל תנועותיך המותרות בכלל רעותיך, ותהיינה נוספות עליהם, ותמצאי עוזריך ושמשיך ומשרתיך, וכל מי שתפגעי בו, מסכימים על רצונך ומפיקים חפצך, ותוסיפי בהם שמחה וששון. וכל זה צדק מבוראך על בחרך המרותו מעבודתו, או עבודתו מהמרותו במצפונך ובכוונתך בסתרך. כי הנגלה והנסתר ממך שווים אצלו והוא יגמלך על מה שהשקיף עליו ממך מכל זה.
ואם נעלם מבני אדם, הלא תראה כי הדיין הוא דן כפי מה שנתקיים אצלו, אם בעדים או בחושיו. ואם היה מתקיים אצלו מה שיש במצפונים, היה דן עליו.
הבורא יתברך, שידיעתו בכל שווה, מן הדין הוא שישפוט כפי ידיעתו.
כמו שאמר הכתוב (דברים כט) הנסתרות לה' אלוהינו וגו'.
[מחלות ומוות]
וכשירצה הבורא להעיר אותך ולהוכיחך, יצווה אחד מן המשרתים להסתלק מעבודתך, ויחלה האבר ההוא מגופך, או שניים או כולם, ויחלה וידוה עד עת ידוע. ואם תקיצי ותשובי אליו - יצווהו לשוב לעבודתך, וירפא גופך וישוב לעניינו הראשון.
כמו שאמר הכתוב (תהילים קז) אוילים מדרך פשעם וגו' כל אכל תתעב נפשם וגו' ויזעקו אל ה' וגו' ישלח דברו וירפאם וגו'.
וכאשר ישלמו ימי ניסיונך בעולם הזה, יצווה הבורא יתעלה כל מי שזכרנו מן השערים והשוערים והעבדים והמשרתים לשוב מעליך, וינתקו הקשרים והמיצועים אשר בינך ובין גופך, ותשובי אל עניינך הראשון, וישאר גופך אין תנועה לו ולא הרגשה. וישוב גם הוא לעניינו הראשון.
כמו שאמר החכם (קהלת יב) וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה.
ויראו לך פנקסי מעשיך ומחשבותיך וחפציך ומה שבחרת וטרדת נפשך בו בעולמך, ויהיה הגמול כפיהו. וכבר הזהירך על זה והתרה בך על ידי שלוחי ונביאיו ותורתו הנאמנה.
כמו שאמר החכם (משלי כב) הט אזנך ושמע דברי חכמים,כי נעים כי תשמרם בבטנך וגו' הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשולחך.
אמרה הנפש: כבר ניחמתני במה שיאשתני מהשיג סוד הדבר הזה לדקותו ועומק עניינו. אך גלה לי סוד ענייני והכוונה בהעמדתי בעולם הזה, וקרב לי צורת ההכרח והצדק בכל יכולתך מן הדרך הקצרה, ולא יהיה ענייני כעניין מי שלא הבין אופני טובתו מן הממונים כאשר הגיעני.
והוא שבקצת איי הודו, מדינה אחת הסכימו יושביה למנות עליהם איש נוכרי בכל שנה. וכאשר תשלם לו השנה, יוציאוהו מביניהם, ויחזור על העניין אשר היה עליו קודם שיתמנה עליהם.
והיה במתמנים עליהם איש אחד סכל, לא ידע סודם בו, וקבץ ממונות ובנה ארמונות וחיזקם, ולא הוציא ממדינתם דבר. והשתדל להביא כל אשר היה לו חוץ למדינה, ממון ואישה ובנים אליה.
וכאשר נשלמה לו השנה, הוציאוהו אנשי המדינה ההיא נעור וריק מן הכל, והפרידו בינו ובין כל מה שבנה וקנה תחלה וסוף, ולא מצא בצאתו מאומה מכל מה שהיה לו בעיר וחוצה לה. והיה מתחרט ומתאבל על טרחו והשתדלותו במה שבנה וקבץ והיה לזולתו.
ואחר כך הסכימה דעתם למנות עליהם איש נכרי נלבב ונבון.
וכאשר נתמנה עליהם, בחר מהם איש אחד והטיב אליו, ושאל אותו על מנהגי העם ודתיהם עם מי שנתמנה עליהם קודם, וגילה לו סודם ודעתם בו.
וכאשר ידע הדבר, לא נתעסק במאומה ממה שנתעסק בו הראשון אשר זכרנו, אך השתדל וטרח להוציא כל דבר יקר שהיה במדינה ההיא למדינה אחרת, ושם כל מכמניו ומחמדיו בזולתה, ולא בטח ננר ליבם, בגדולתם ובכבודם. והיה בין האבל והשמחה כל ימי עומדו במדינה, מתאבל במהירות יציאתו מאתם, ועל שמעט בעיניו מה שמוציא מן החמודות. כי אם היה עומד, היה מוציא יותר. והיה שמח בצאתו מהרה ממנה להתיישב במקום אשר שם שם חמודותיו, וישתמש בהם באופני תועלותיו ומיני הנאותיו בלב שלם ונפש בטוחה והתמדת עניין.
וכששלמה שנתו לא דאג על צאתו מאתם, אך מיהר לדבר בשמחת לב ובסבר פנים, משבח מעשהו והשתדלותו, והלך לטובה רבה וכבוד גדול בשמחה מתמדת, ושמח בשני העניינים, והגיע אל תאוותו בשני המקומות.
ואני יראה, שיקרני מקרה הכסיל, אשר יגע בשני העניינים והפסיד בשני המקומות. וכיון שחנני האל אותך, הורני והראני עניני ומה שעמידת עליו מסוד דברי ואופני תקנתו.
אמר השכל: כבר סיפרת במשל שהבאת צורת עומדך בעולם, וכי עניינך בו כעניין המלכים אשר זכרת. וכבר התברר אצלך גירותך ומהירות יציאתך, ואת צריכה שתעשי מה שעשה הנלבב הנבון, שיהיה עניינך כעניינו. ואם תטי ממנו אין לך תועלת בדברי ולא הנאה במליצתי.
אמרה הנפש: לולי חפצי בדבר, לא הייתי חוקרת על מה שנעלם ממני מענייני.
[מעלת העליונים הסובלים]
אמר השכל: אבל סוד דברך, שהבורא בראך מלא-דבר, בכלל מה שברא מן הגרמים הרוחניים. ורצה לנשאך ולהרים מעלתך עד מעלת סגולתו ובחיריו ובריו מן הקרובים אל אור כבודו לטוב לך ולחסד עמך, ולא היית ראויה לזה אלא אחר שלושה דברים:
אחד מהם הסר מסך האיוולת מעליך והאיר לך בדעתו.
והשני נסותך ובחנך אם תבחרי בעבודתו או בהמרותו.
והשלישי מוסרך בעולם הזה בסבלך עול עבודתו בו, להעלותך אל מעלת העליונים והסובלים, שנאמר בהם (תהילים קיג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כוח עושי דברו.
ולא יתכן לך זה, ואת על עניינך הראשון.
[מבנה גוף האדם]
ומחכמת הבורא יתעלה ברא לך העולם הזה בכל אשר בו, מקופא וצומח וחי, על סדר מתוקן והנהגה נכונה והכל מתוקן לתועלתך.
ובחר לך מסגולת יסודותיו היכל מתוקן דומה לעולם בשורשיו ותולדותיו ותכונתו, ופתח לך בו חמישה שערים אל העולם, והפקיד עליהם חמישה שוערים מנאמניו.
והשערים הם כלי החושים, העיניים והאוזניים והאף והלשון והידיים.
והשוערים הם החושים החמישה המשתמשים בהם, והם חוש הראות וחוש השמע והריח והטעם והמישוש, אשר בהם תגיעי אל כל תועלותיך בעולם הזה.
והכין לך בתוך ההיכל ארבע מעלות לארבעה נגידים להנהיגו, והם המוח והלב והכבד והביצים.
ותיקן בתוכו עוד ארבעה אוצרות לארבע פקידים, רצה לומר הכוח המושך והכוח המחזיק והכוח המעכל והכוח הדוחה.
ואוצרותם ומשכנותם הם שתי מרירות, השחורה והאדומה. והליחה הלבנה והדם לתקנת ההיכל.
ופיזר העבדים מבית ומבחוץ לעבדו ולשמרו.
הפנימי המעיים והגידים והמיתרים והעצבים והעורקים.
והחיצונים הידיים והרגלים והלשון והרחם והשיניים והציפורנים והדומה להם.
והכין לך אחר כן קשרים ומיצועים בין הרוחני ובין הגשמי. ומהם הדם הנובע והחום הטבעי והרוח החיוני.
ואחר כך חברך אל ההיכל חיבור מתוקן, וקשרך אליו קשר מסודר ביכולתו וחכמתו יתברך, כדי שישלימו לך השלושה דברים אשר זכרתי לך.
והכין לך לצורכך שני יועצים
והפקיד עליהם שני סופרים
ונתן לך מן העבדים והשמשים כצרכייך בעולם הזה.
והשני יועצים -
האחד מהם הוא השכל המורה אותך מה שיש ברצון האל,
והיועץ השני תאוותך אשר תשיאך ותסיתך במה שתקציף ה' אלוהים בוראך בו.
והשני סופרים
אחד מהם כותב במעשיך הטובים בסתר ובגלוי ובמצפון ובנראה, על ידי המשתמשים בו מכל מי שקדם זכרו, מן השוערים והנגידים ופקידים והעבדים והיועצים והמשרתים והשמשים.
והסופר השני הוא כותב המעשים הרעים על הדרך הנזכר במעשים הטובים.
והמשרתים והשמשים הם המידות הנפשיות, כשמחה והדאגה והששון והיגון והזיכרון והשכחה והחכמה והסכלות והגבורה והמורך והנדיבות והכילות והצדק והרשע והבושת והעזות והתקווה והיראה והאהבה והשנאה וההנאה והצער והגאווה והענווה והשררה והשפלות, והרבה כאלו ממה שאת משתמשת בהם במצפונך.
והבורא יתברך צווה השוערים והנגידים והפקידים והעבדים והיועצים והמשרתים והשמשים לשמוע לך ולעמוד למצוותך עד קץ ידוע, אלא בעניינים מיוחדים בארם להם בעת התחברותם אליך, והם עניין ההכרח ומקום הגזרה.
והתיר לך להשתמש בכולם בתקנת גופך ובכל מה שהשליטך לעשותו בעולם הזה על פנים ידועים ובעניינים מיוחדים, והם כל המצוות השכליות והשמעיות והמותרות.
[הבוחר בעבודה יעלה במעלות הנבחרים לה']
ואמר לך: כל אשר שמתיו בידך והשלטתיך להשתמש בו בעולם הזה, אל ישיאך, כי לא יוסיף לך בעצמך מאומה, ולא יגרע. ולא תגיע אליך ממנו הנאה ולא צער, אך הם דברים מתחדשים על גופך מבית או מחוץ, אין דבר מהם לצורכך. והם ממך כשליה מן הולד וכקליפת הביצה מן האפרוח.
ואם תביני ותשכילי כוונתי בך וטובתי עליך, ותבחרי בעבודתי ותרחקי מהמרותי בהנהגת כל מה שהשלטתיך בו, אעלך אל הגדולה שבמעלות בחירי וסגולתי, ואקרבך אל רחמי, ואלבישך זיו כבודי.
ואם תבחרי בהמרותי, אענישך עונש גדול, ואענך עינוי ארוך.
ואם תסכלי אופני השימוש בהם באחד מן הדברים אשר חייבתיך בם בעבודתי, מפני טרדתך בגופך ועסקך אשר נסיתיך בהם, הנה ייחדתי לך יועץ חכם נאמן, כשתשאלי עצתו יורה אותך, ואם תתעלמי יעירך, והוא השכל. התייעצי עמו בכל דבריך, כי הוא יצווך להשתמש בכל העומדים לפניך באופני עבודתו, ותשובנה המידות המגונות משובחות.
כאשר יעשה הרופא החכם,
שמשתמש בסמים שדרכם להזיק בתועלת הגופות,
כסמים הממיתים וזולתם.
ואם תהיי על הדעת הזאת, ותגבירי שכלך ותשמעי לעצתו, יכתוב סופר המעשים הטובים כל תנועותיך המותרות בכלל מעשיך הטובים, ותהיינה נוספות עליהם, ויהיו כל שמשיך עוזרים לך בעבודתי.
ואם תמרי את עצתו, ותטי לדעת היועץ השני שהוא כנגדו בכל ענייניו, ותשתמשי בהם כאשר ייעצך, תשובנה מידותיך המשובחות מגונות, כרופא הכסיל אשר ימית בסמים המועילים מפני סכלותו באופני שימושם.
ויכתוב סופר הרעות כל תנועותיך המותרות בכלל רעותיך, ותהיינה נוספות עליהם, ותמצאי עוזריך ושמשיך ומשרתיך, וכל מי שתפגעי בו, מסכימים על רצונך ומפיקים חפצך, ותוסיפי בהם שמחה וששון. וכל זה צדק מבוראך על בחרך המרותו מעבודתו, או עבודתו מהמרותו במצפונך ובכוונתך בסתרך. כי הנגלה והנסתר ממך שווים אצלו והוא יגמלך על מה שהשקיף עליו ממך מכל זה.
ואם נעלם מבני אדם, הלא תראה כי הדיין הוא דן כפי מה שנתקיים אצלו, אם בעדים או בחושיו. ואם היה מתקיים אצלו מה שיש במצפונים, היה דן עליו.
הבורא יתברך, שידיעתו בכל שווה, מן הדין הוא שישפוט כפי ידיעתו.
כמו שאמר הכתוב (דברים כט) הנסתרות לה' אלוהינו וגו'.
[מחלות ומוות]
וכשירצה הבורא להעיר אותך ולהוכיחך, יצווה אחד מן המשרתים להסתלק מעבודתך, ויחלה האבר ההוא מגופך, או שניים או כולם, ויחלה וידוה עד עת ידוע. ואם תקיצי ותשובי אליו - יצווהו לשוב לעבודתך, וירפא גופך וישוב לעניינו הראשון.
כמו שאמר הכתוב (תהילים קז) אוילים מדרך פשעם וגו' כל אכל תתעב נפשם וגו' ויזעקו אל ה' וגו' ישלח דברו וירפאם וגו'.
וכאשר ישלמו ימי ניסיונך בעולם הזה, יצווה הבורא יתעלה כל מי שזכרנו מן השערים והשוערים והעבדים והמשרתים לשוב מעליך, וינתקו הקשרים והמיצועים אשר בינך ובין גופך, ותשובי אל עניינך הראשון, וישאר גופך אין תנועה לו ולא הרגשה. וישוב גם הוא לעניינו הראשון.
כמו שאמר החכם (קהלת יב) וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה.
ויראו לך פנקסי מעשיך ומחשבותיך וחפציך ומה שבחרת וטרדת נפשך בו בעולמך, ויהיה הגמול כפיהו. וכבר הזהירך על זה והתרה בך על ידי שלוחי ונביאיו ותורתו הנאמנה.
כמו שאמר החכם (משלי כב) הט אזנך ושמע דברי חכמים,כי נעים כי תשמרם בבטנך וגו' הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשולחך.
